שבע העצמות של הביודנסה

שבע עוצמות לביודנסה

שבעת עוצמות של הביודנסה הם מנגנוני הפעולה שלה, המשאבים שבהם היא משתמשת כדי להביא לשינויים ואלה הם:

1. מוזיקה
2. תנועה

3. חוויה
4. ליטוף
5. עילוי (טרנס)
6. הרחבת התודעה

7. הקבוצה

1.  המוזיקה

המוזיקה היא גשר המאפשר התחברות ואינטגרציה של הגוף, הלב והרוח.

המוזיקה, השירה והתנועה היו קיימים לפני השפה, ולכן יש אומרים שהמוזיקה היא השפה המקורית של האנושות.

הצליל יכול לשנות את הצורה בה אנו מארגנים את גופנו ואת הכרתנו. למוזיקה יש כוח יצירתי וטרסצנדנטי המסוגל לשנות את העולם החומרי.

השפעת המוזיקה על התפתחות הצמחים:

הפיזיקאי יואל סטרנהיימר גילה שמנגינות מסוימות עשויות לעודד או לעכב את תהליך הסינתזה של חלבונים באורגניזם על ידי התדירות המופקת מהחומצות האמיניות. סטרנהיימר השתמש במנגינות כדי לשפר את ההתפתחות, הפריחה והעמידות בפני חום וחרקים בצמחי עגבניות.

תוצאות המוזיקה על האדם:

היא גורמת להשפעות על מערכת העצבים והאורגניזם בכלל, כאשר היא משפיעה על ההרמוניה הנוירו ביולוגית, השכל ועל הרגישות של האדם.

המוזיקה משנה את גלי המוח: תדירויות גל שונות מתקשרות עם מצבי הכרה שונים.

בביודנסה המוזיקה נבחרת כדי לעודד חמשה קווי וויוונציה.

אנו קוראים בשם "מוזיקה אורגנית" לאלה בעלות תכונות ביולוגיות כגון זרימה, הרמוניה, קצב, טון, משמעות אחידה ותוצאות קינֶסטֶסיוֹת, מכיוון שיש להן את היכולת לגרום לחוויות אינטגרטיביות של שלמות.

כמה דוגמאות לסוגי מוזיקה שמשתמשים בביודנסה

• רוק: מעודד את התנועה, מפעיל, משחרר מתחים ומעורר תשוקות.

• זמרה גרגורינית: מרגיעה וגורמת למדיטציה ומנמיכה את רמות הסטרס.

• ג'ז, דיקסילנד, סמבה: מעלים את מצב הרוח ומשחררות שמחה.

המוזיקה היא כלי תווך בין רגשות לבין תנועת הגוף. השפעתה מגיעה באופן ישיר לרגש, בלי לעבור דרך המסננות האנליטיות של המחשבה.

הזהות היא חדירה למוזיקה ועל כן היא יכולה להתבטא דרכה. המוזיקה מעודדת את המחול האקספרסיבי, את הקומוניקציה הרגשית והחוויה של העצמי. האיבר המרגיש את המוזיקה אינו רק האוזן אלא כל הגוף.

תוצאת הגורם מוצרט:

אלפרד טומטיס למד את התוצאות וההשפעות שיש לרעשים החיצוניים ולמוזיקה (ובמיוחד זו של מוצרט) על הרגשות. הוא בדק את הפרספציה הצלילית של העולם הסובב אותנו והשפעתה על המוח האנושי.

·         ג'ררד דפרדיה, היה מגמגם ודר' טומטיס ריפא אותו על ידי טיפול יומי של שעתיים ביום במשך שבועות על ידי שמיעת מוזיקה של מוצרט.

·         באוניברסיטה של קליפורניה נערכו ניסיונות שהראו כי המוזיקה של מוצרט שיפרה את מנת המשכל של אנשים. דר' באוּשֶר השמיעה לקבוצת סטודנטים במשך 10 דקות את הסונטה לשני פסנתרים ברה מינור (448 K.) של מוצרט, ולאחר מכן הם השיגו את הציונים הגבוהים ביותר במבחן מרחבי של משכל.

מדוע מוצרט ולא בך, באטובן או מלחין אחר?

לאחר שטומטיס חקר כל מיני סוגים של מוסיקה, הוא מצא ש- ..." בכל פעם, ומבלי להתחשב בטעם המוזיקלי של המאזינים או בידע וההכרות שהיה למאזין על המלחין , המוזיקה של מוצרט ללא יוצא מן הכלל הרגיעה את אלה ששמעו אותה, הרחיבה את הפרספציה המרחבית ועזרה להם להתבטא ביתר בהירות, גם כשהם התקשרו מהלב או מהראש."

תוצאות המוזיקה על המערכת הנוירו וגטטיבית

תרגילי הביודנסה שמחזקים את הזהות, מפעילים את המנגנונים הרצוניים בגוף. משתמשים כאן במוזיקה בקצב עליז ומרומם.

התרגילים הגורמים לטרנס מפעילים את המנגנונים הלא רצוניים.

המוזיקה האיטית והעדינה, המחולות בקצב מואט והתרגילים של עילוי מפעילים את המערכת הלא רצונית בגוף ומביאים לטשטוש הגבול הגופני של האדם. הביודנסה מעודדת כך רגשות של שלמות ורוגע.

2. התנועה 

שיטת הביודנסה מכוונת לעודד חוויות אינטגרטיביות, המסוגלות להתגבר על הדיסוציאציות או ההפרדות הנובעות מתרבותנו שהיא במפורש דיסוציאטיבית.

כיום, מספר רב של אנשים חיים במצבי הפרדה פסיכוסומטיים. הם חושבים משהו ומרגישים אחרת, הם פועלים באופן נפרד ובצורה שונה וללא קשר למה שהם מרגישים. האחידות של קיומנו נמצאת במשבר תמידי.

לביודנסה יש השלכה משלימה המעודדת את ההתאמה בין קצב, רגישות, הבעה ויצירתיות.

ביודנסה מפעילה את התנועה האנושית בצורה הרמונית ואינטגרטיבית - משלימה. עובדים כאן עם סדרה של תרגילי אינטגרציה חושנית-מוטורית (משלבים תנועה עם רגישות); אינטגרציה אפקטיביות-מוטורית (משלבים אפקטיביות ותנועה); ושל רגישות קינסטסית.

קבוצה אחרת של תרגילים כוללת מחולות המעודדים חוויות של ויטליות, מיניות, יצירתיות, אפקטיביות (רגישותורגשות לבביים) וטרסצנדנטיות.

בביודנסה המוזיקה נהפכת לתנועה גופנית, כלומר היא "מתגלמת" (או "מתגשמת"). בַשילוב הנוצר ממוזיקה - רגש (אמוציה) – ותנועה, נוצרת חוויה, אשר מסתכמת באינטגרציה של הפונקציות האורגניות וגורמת לאיכות חיים טובה יותר במובן השלמות והרגשת התענוג שבחיים.

3.  הוויוונסיה

החוויה היא ניסיון חיים, שדרכה אנו חיים באינטנסיביות גדולה את ה"כאן ועכשיו"; זאת התחושה החזקה של לחיות "כאן ועכשיו". זאת האינטואיציה של רגע החיים ויש לה מרכיבים קינסטסיים ורגשיים חזקים.

החוויה הנה הגורם האופרטיבי העיקרי של שיטת הביודנסה. היסוד של שיטת הביודנסה מושתת על אינדוקציה (הנעה) של חוויות.

בגישת הביודנסה, לחוויות יש עדיפות ראשונה מעל המחשבה הקונצפטואלית. המחשבה ההגיונית - רציונלית אינה הכלי המתאים כדי להגיע להשתנות קיומית וגם לא כדי לגרום לשינויים עמוקים. לחוויות יש עוצמה וכוח של אינטגרציה בפני עצמן ואינן זקוקות לאֶלַבוֹרַציה מודעת; הן בעצם צורה של קוגניציה בדרגת התת מודע.

המתודולוגיה החווייתית מאפשרת את תהליך האינטגרציה, והחוויה היא הגורם העיקרי של אינטגרציה זו: "אנו חיים כאן ועכשיו, בזמן קוסמי".

חמשת קווי הוויוונציה

•  ויטליות: איזון של המערכת הנוירו-וגטטיבית (רצונית ולא רצונית), הוֹמֶאוֹסטַזָה (איזון פנימי המשתמר למרות השינויים החיצוניים), אינסטינקט השמירה העצמית (מאבק ובריחה) והאנרגיה לפעולה.

•  מיניוּת: התרגילים מעוררים תנועות והרגשות הקשורות לארוטיזם, וגורמים לנו להתקשר עם התשוקה ולהתגבר על הדיכוי המיני.

•  יצירתיות: מתעוררים האינפולסים האקספרסיבים והמניעים להתחדשות ויצירתיות קיומית.

•  היכולת להיקשר רגשית או חיבתיות (אָפקטיביות): מאפשרים לימוד מחדש לרגישות חיובית ונגישות לידידות ולאהבה.

•  טרסצנדנטיות: מחולות הטבע, תרגילי המים, מחולות של ארבעת היסודות מקשרים אותנו להרמוניה האוניברסלית.

4.  הליטוף

הקשר המילולי בלבד אינו מספיק. נחוץ המגע, המחול בזוגות או המחול הקולקטיבי והמעורבות הגופנית, תוך מסגרת רגישה ועדינה, וקבלת משוב.

המגע נותן ערך ותוכן רגשי לאנשים; ובכל זאת, לא מספיק המגע, דרושה ההתקשרות. כלומר, שכל צורה של קשר פיזי, תנבע מכוח רגשי כנה.

לכן הליטוף הוא לא רק מגע, אלא התחברות.

מצבי הפגישה והמגע מעודדים:

• יצירת קשר לאדם אחר (אמפטיה).

• שיפור של ההבעה וביטוי הארוטיזם.

• העלאת האינטליגנציה הרגשית.

• העלאת ההערכה העצמית של האדם.

5.  מצב של עילוי (הטרנס)

המלה "טרנס" משמעותה להלך, לנוע, לעבור ממצב אחד לאחר. פרושה הרגיל הוא: "השתנות של מצב ההכרה".

מצב של טרנס הוא מצב הכרה שונה מהרגיל. יש בו הפחתה של אֶגוֹ, ורגרסיה למקור, ובמידה מסויימת למצבים המלווים את הלידה. זו תופעה של חזרה למצבים ההתחלתיים של הקיום, לתקופת החיים של העובר ברחם האֵם או הזמן שצמוד לפני ואחרי הלידה. בזמן שהאדם נמצא במצב של רגרסיה הוא עורך מחדש תכונות פסיכיות וביולוגיות של הילדות.

ברגרסיה טמונה תכונה מחדשת-אינטגרטיבית, של תיקון ותגמול פסיכו ביולוגי.

תוצאתה העיקרית היא שיקום קיומי והתחדשות אורגנית.

6.  הרחבת התודעה

המצב של הרחבת המודעות הוא מצב של פרספציה מורחבת והוא מאופיין על ידי כך שיוצר מחדש את החיבור הראשוני-עיקרי עם היקום. התוצאה הסובייקטיבית היא הרגשה עצומה של אחדות ואושר טרסצנדנטי.

ביודנסה גורמת למצבים של הרחבת התודעה על ידי מוזיקה, מחולות וטכסים של מפגשים.

אחרי שחיים "חווית על", מגלים משמעות חדשה לחיים והתרוממות בַקשר עם הטבע, עם אנשים אחרים ועם עצמך.

החוויה העליונה היא "התעוררות של החלק האלוהי שבאדם", ויש לה שני היבטים:

אקסטזה (קשר עם העולם החיצוני ועם אנשים): אקסטזה של התבוננות (עם בכי) מול היופי שבמציאות שאין באפשרות האדם לתארו, זה קשור לטשטוש הגבול הגופני ולהרגשה חזקה של תענוג.

זהו מצב עמוק של עונג קינֶסטֶסי, שנוצר כאשר רוקדים ברגישות עמוקה בצורה איטית והרמונית; זהו מצב שבו האדם נוטש את "היותו עצמו" ופתאום הוא הופך למדיום של המוזיקה, כלומר, האדם "הוא המוזיקה".

אינטזה (קשר עם האני הפנימי): זו הרחבה פתאומית של ההכרה המחוברת לחוויה המרגשת של "להיות חי" בפעם הראשונה והיחידה. זה להרגיש כחלק חי
מהכלל האורגני, מחובר להרגשה של נצחיות (אי קיום הזמן). חוויה זו מלווה בהרגשה של יופי ושלמות.

7.הקבוצה

קבוצת הביודנסה היא מטריצה של לידה מחדש שמתחברת ברמה של הרגשות ומהווה שדה של אינטראקציות אינטנסיביות ביותר.

למצבי הפגישה יש יכולת לשנות בצורה עמוקה את הגישות שלנו כלפי החיים, ההתנהגויות, האני מאמין שלנו ואת זהותנו וכך מסוגלים גם לשנות את הקשר שלנו עם הקוסמוס.